ביאן נריה

ביאן נריה
מנטור ומפתחת השיטה; "חשיבה מקדמת";שיטה המאפשרת להניח את העבר בעבר,לצור הווה ראוי ולבחור עתיד ששווה לחיות עבורו.
מגשרת זוגית ומשפחתית המאמינה כי הצלחת הזוגיות תחילתה בלקיחת 100% האחריות של כל צד על חלקו בקשר והמשכה בלימוד,פיתוח ושימור מיומנויות תקשורת.
הילרית המשתמשת בכלים אנרגטיים להאצת תהליכים מנטאליים,רגשיים ופיזיולוגיים במצבי תקיעות וחולי.

אני קוראת מגיל שלוש וחצי.
בגיל חמש בספריה העירונית הספרנית הייתה שומרת עבורי ספרי ארכיאולוגיה.
כאשר נגמרו הספרים על יוון ומצריים העתיקות, עברתי למזרח.
סיפורי דרווישים שידעו את שפת החיות והעצים ריתקו אותי במיוחד.
לימים זכיתי לפגוש בהם.

\
בפתק התלוי על העץ של "אקרופוליס החדשה" נתקלתי שוב ושוב.
אתם יודעים, מהפתקים האלה שתלויים להם בכל העיר ומציעים מכל וכל.
את הפתק הזה, משום מה, זכרתי. במשך כמה שבועות אמרתי לעצמי שאני חייבת לבדוק מה זה.
ואז, יום אחד באה אליי חברה ואמרה לי-היום אנחנו הולכות להרצאה
זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. והשאר - היסטוריה.

לפני "אקרופוליס החדשה" למדתי תיאוסופיה, נגעתי ביהדות, ועדיין לא מצאתי מקום בו הידע יועבר באופן חי, יאפשר לי לצלול למעמקיו עם שמחה אמיתית .

מפגישתי הראשונה עם פייר פאולין, מייסד "אקרופוליס החדשה" בישראל אני זוכרת רק משפט אחד והוא מלווה אותי יום יום: "בלתי אפשרי להתקדם בדרך הרוחנית ללא חוש הומור. התלמיד חייב להיות מסוגל לצחוק על עצמו".
במקביל למדתי עיצוב אופנה ב"שנקר".

במשך שנים האופנה הייתה "פרנסה"-והרוח עיקר חיי, ממנו שאבתי כוח, אמונה ומשמעות.
אחרי עבודה - ממנה נהניתי מאוד, וגם הצלחתי בה-אפילו זכיתי בפרס "רבלון" היוקרתי-הייתי ממשיכה ללמוד אזוטריה, פסיכולוגיה ופילוסופיה של דתות ותרבויות המזרח, ולימים גם ללמד.
אחרי שבע שנים מאוד צפופות ב"אקרופוליס" המשכתי הלאה.
למדתי אין ספור שיטות לריפוי טבעי, אך ככל שעבדתי יותר עם אנשים התחלתי לשים לב כי בעיותיהם הפיזיות קשורות קשר הדוק לתפיסתם המנטאלית, וכי הם מאוד רוצים לדבר-כמו גם להבין.
ככל שהבינו-לא נזקקו יותר לחוליי העבר.
הם הבריאו, כמעט בכוחות עצמם.
אני שימשתי רק כ"יד מכוונת".

התוודעתי לעולם הראג'ה-יוגה, היוגה של התודעה.
התחלתי ללמוד עם דר' אודי בילו ובזכותו גם עם מוריו-מוריי- דר' שרי ברהמה גופאל בהדורי (גורוג'י בפי כל), ותלמידו הבכיר שיושנקאר טריפאטי, הוא שיבוג'י. היום, לאחר 22 שנים של חקירה פנימית, תלמידה ומורה, אני מודה לאל על כך שהיעוד שלי מצא אותי.

אני מבקשת להודות לכל מלמדיי מהם השכלתי, וקודם כל למוריי הנערצים:
לפייר פאולין, מייסד "אקרופוליס החדשה" בישראל, מורי הראשון, ממנו למדתי מה הן דבקות במטרה ומסירות נפש.
לדר' אודי בילו, מייסד בית ספר לראג'ה-יוגה "הצליל הפנימי", שמהווה עבורי דוגמא לפשטות וצניעות.
לשיבוג'י, שלא וויתר לי לעולם, וחייב אותי לחרוק שיניים ולהמשיך הלאה.
לראתנג'י, אשתו, דוגמא למהות נשית.
ולגורוג'י, איש האמת, זה המכיר את שפת האבנים, הצמחים, החיות ובני האדם. ה"דרוויש" עליו חלמתי בילדותי.
בזכותם ובזכות הידע אליו נחשפתי לידם אני ממלא היום אחר ייעודי.
אני מבקשת להיות ראויה להיקרא "תלמידתם".